"אום" הוא הצליל המקורי בתורת היוגה, המסמל את המוחלט. אז מה זה בעצם אום? מה הצליל אמור לסמל? ולמה הוא כל כך מועיל לנפש? כל התשובות בכתבה הבאה
פראנה יוגה
מילה, צליל ומנטרה הם חלקים בלתי נפרדים מהקוסמולוגיה ההודית, ואי אפשר להפרידם ממנה.
בהשקפה הטנטרית, הצליל, כרטט של תבונה בלתי נחלקת, הוא זרז שמפעיל את גילויו של הקוסמוס.
ההברות הקדושות שבהן משתמשים השואפים הרוחניים הן בדרך כלל שמות של המוחלט (אלוהים) בסנסקריט. "אום" הוא אף אחד השמות של האלוהים ביהדות. כשם שהכוח האלוהי מתגלה בצליל, המנטרה עצמה היא הגוף המעודן של האלוהות.
אפילו חזרה קצרה על המנטרה מלווה רגש וריכוז כלפי משמעות המילים, מסלקת זוהמות מנטליות.
כל המנטרות חבויות ב"אום" - המנטרה הגבוהה של היקום (צילום: באדיבות פראנה יוגה)
"אום" הוא הצליל המקורי, המנטרה רבת העוצמה. הוא חלק מכל מנטרה כמעט, והוא משמש להפקת ויברציות טהורות עילאיות.
גם הפיל והחתולה בעסק
גם המדע המערבי המודרני מבין בכוחו הקיומי של התדר. בין אם זה תדר קול או תדר אור, ידוע שאלו המרכיבים שסובבים את חיינו. כל בעלי החיים משתמשים בתדרים. ה- "פרררר" של החתול שאנו חושבים שנוצר כשהוא נהנה, הוא בעצם התדר 25hz המשמש לאיחוי עצמות. הפיל שולח בעזרת אוזניו תדר נמוך המסמל את מקומו ונקלט ע"י העדר שלו בצד השני של היבשת.
הוויברציות (תדרים) שנוצרות על ידי צלילי המנטרה חשובות כולן, וביטוין אינו יכול להיות דבר מקרי. באמצעות התכווננות לאורך הגל של המנטרה, מובל המודט מן המישור הגס של הצליל הברור חזרה דרך הצעיף המסתיר של היקום החומרי של אלוהות מואנשת, ובסופו של דבר של האנרגיה הקמאית הבלתי נחלקת של הכוח העילאי.
כל המנטרות חבויות ב"אום" – המנטרה המופשטת הגבוהה ביותר של היקום. "אום" הוא הסמל הגלוי של ויברציית "סאבדאבבראהמן", או אלוהים, אבל אין להשוותה עם האלוהות. היקום נוצר מן ה"אום", נתון בידי ה"אום" ונמוג בתוכו. אום – AUM כפי שכותבים זאת לפעמים, מכסה את החוויה התלת מימדית של האדם; ה-א' מייצגת את המישור הפיסי, ה-ו' מייצגת את המישור המנטלי והאסטראלי, וה-מ' מייצגת את מצב השינה העמוקה וכל דבר שחוץ להישג ידו של האינטלקט.
הצליל הטרנסצנדנטלי של "אום" נשמע רק על ידי יוגים, ולא באושן רגילה.
אותיות האלף בית מקורן ב"אום", שהוא שורש של הצלילים והאותיות. א' הוא הצליל הראשון שהמנגנון הקולי מסוגל להפיק, ומ' הוא האחרון. שלושת העיצורים של "אום" נובעים משלושת המקומות באדם היכולות להפיק צלילים. א' היא עיצור הנובע מחלל הגרון, ה-"או" נובע מהפה וה-"מ" מהשפתיים.
שלושת הצלילים היוצרים את ה"אום" כוללים את כל הצלילים. אין שפה, מוסיקה או שירה שחורגת מן הטווח של ה"אום". לא זו בלבד שכל שפה ומחשבה מקורן במילה זו, גם רטטי האנרגיה של היקום עצמו נובעים ממנה.
רטטים בכל הגוף
למדיטציה על "אום" יש השפעה אדירה על ההכרה. הרטטים הנוצרים על ידי המלה הזאת חזקים במיוחד. כאשר מחזיקים את כפות הידיים מעל האוזניים ומשמיעים את הצליל, אפשר לחוות את הרטטים שלו ברמה גופנית ראשונית. אין עוד צליל דומה בעל עוצמת רטט כזאת בתוך הראש.
כאשר מבטאים את הצליל נכון, הוא מתחיל בטבור, ברטט עמוק והרמוני ובהדרגה בא לידי ביטוי בחלק העליון של הנחיריים. הלוע והחיך הם לוחות התהודה; אין שום מגע עם הלשון או החיך. כאשר מבטאים את ה-U, מתגלגל הצליל משורש הלשון אל קצה לוח התהודה של הפה. ה-מ' היא הצליל האחרון, הנוצר על ידי סגירת השפתיים (היוצרת תדר נמוך במיוחד הניתן להרגישו בראש עקב סגירת השפתיים).
כשמבטאים את המילה כפי שהיא נכתבת ותו לא, יש ל"אום" השפעה מסוימת על מערכת העצבים והיא מועילה לנפש. כאשר מבטאים אותה נכון, היא מעוררת ומשנה כל תא בגוף, יוצרת ויברציות חדשות ומעוררת כוחות גופניים ומנטליים שהיו רדומים.
לצליל יש כוח אדיר. נוסף על דימוי וצורה, הוא מסוגל לחולל רעיונות, רגשות וחוויות. שמיעה גרידא של מילים עשויה לגרום להכרה לחוות כאב או הנאה. כשמישהו צועק "נחש! נחש!", קופצים הכל מיד אחוזי פחד. עצם המלה יוצרת מודעות לנוכחותו של דבר הנחשב מסוכן. ההכרה מגיבה בפחד, והגוף קופץ בתגובה. אם זה כוחו של שם המייצג דבר רגיל בעולמנו, תארו לעצמכם איזו עוצמה מתלווה לשמות המייצגים אלוהות.
בהשראת סוואמי וישנו דיווננדה. |
