יום בחיי טריאתלט

1,000 בריכות, 281 ק"מ של רכיבה על אופניים וכמה שעות טובות של ריצה – זהו ההספק הבלתי נתפס של הטריאתלטים ג'רוד שומאקר וג'ולי סוויל-ארטל שמתכוננים במרץ לאולימפיאדה בבייג'ין. שלוש מנות סבל בדרך אל האושר

רן זלקוביץ

לשחות, לרכוב על אופניים, לרוץ,להקפיד על תזונה נכונה ולישון מסכם פחות או יותר את שגרת יומו של טריאתלט מקצוען. לראשונה נחשף ענף הספורט לעולם בשנת 1982, כשרשת הספורט של ABC ספורט, הגישה משדר קצר ובו תמונות של ג'ולי מוס, נאבקת וזוחלת על ברכיה עד לקו הסיום של תחרות "איש הברזל" שהתקיימה בהוואי. זאת לאחר 11 עשרה שעות של שחייה, רכיבה על אופניים ולקינוח ריצה.

בהשוואה לתחרות "איש הברזל" , המרחקים האולימפיים קצרים בהרבה או אם תרצו קצת פחות על-אנושיים. 1.5 ק"מ של שחייה לעומת 3.8 ק"מ ב"איש הברזל", 40 ק"מ של רכיבה לעומת 180 ק"מ ו-10 ק"מ ריצה בשתי התחרויות.

1000 בריכות בשבוע

קחו לדוגמה את ג'רוד שומאקר וג'ולי סוויל-ארטל, שהעפילו לטריאתלון בבייג'ין. השניים מתאמנים בין 20-22 שעות שבועיות! שומאקר, אמריקאי בן ה-25, שוחה בממוצע 37 ק"מ ביום, ובין 8-10 שעות הוא מבלה על מושב האופניים ובסופו של דבר מקנח עם 72 ק"מ אותם הוא מבלה על הכביש ועל המסלול. בחישוב פשוט מדובר בקרוב ל-1,000 בריכות, 281 ק"מ ברכיבה ועוד 5 שעות של ריצה וכל זאת בשבוע אחד!
 

בשבוע בודד - 281 ק"מ של רכיבה. לא מפסיקים לעבוד (צילום: cc-by)

שומאקר, שהחל לעסוק באתלטיקה בקולג', מתמחה בריצה והענף החלש עבורו הוא השחייה כשהמשמעות היא שבבריכה הוא מבלה את מירב זמנו בניסיון להשתפר.

סוויל-ארטל, בת ה-35, ילידת אירווין שבקליפורניה, זכתה במדליית כסף במשחקים האולימפיים באתונה 2000 בפולו מים והחליטה שנה אח"כ לעשות הסבה לטריאתלון. ארטל, מתאמנת 5 פעמים בשבוע ולמרבה ההפתעה, דווקא הריצה היא התחום החזק שלה למרות שעסקה שנים בפולו מים.

נדמה לכאורה שלוח הזמנים הצפוף לא מותיר לשניים פנאי לבלות עם המשפחה, לרבוץ מול הטלוויזיה, לצאת למסע קניות או כל בילוי אחר. אבל בפועל, יש זמן לכל הדברים מהסיבה הפשוטה שהאימונים המפרכים, מצריכים לרוב מנוחה, כדי לתת כל פעם לקבוצת שרירים אחרת עליהם עובדים, להיבנות.

חמש דקות גורליות

התאוששות וזמני רגיעה הם מרכיב חשוב בענף וצריך לדעת איך לעשות זאת נכון. טים קראוולי, מאמנו של שומאקר, מבהיר את הסוגיה: "פיתוח כוח מתפרץ ומהירות חשובים מאוד. טריאתלט מקצועי ישחה 1.5 ק"מ בפחות מ-18 דקות, ירכב 40 ק"מ בפחות משעה וירוץ בסביבות 30 דקות את 10 הק"מ של הריצה".

כדי לייצר את הכוח המתפרץ והמהירות, פיתח קראוולי, שיטת אימון בה יש לתת את מקסימום המאמץ בפרק זמן קצר של לא יותר מחמש דקות, כל זאת לאורך אימון של שעתיים או שלוש לכל היותר. אימונים אלו מכונים אימוני "איכות". העיקרון אומר כי על ידי שחייה, רכיבה וריצה בקצב מוגבר מעבר לזה שבו עומדים בתחרות עצמה ניתן לפתח מהירות. "עבודה איכותית בעזרת מאמנים מקצועיים וספורטאים מאומנים יכולה להביא תוצאות תוך פחות משעתיים אימון בכל פעם", לדבריו של קראוולי,שמוסיף "כי יש לעמוד בקצב של שלושה אימוני איכות בשחייה בכל שבוע, ובין שניים לשלושה אימוני איכות ברכיבה וריצה. עם זאת צריך לדעת לעשות את האיזון הנכון, כך שהאתלט לא יתפגר".

מאחר ומדובר בעבודה גופנית קשה ותובענית בכל שלוש המקצועות, הטריאתלטים מבצעים אימוני "איכות" הכוללים עבודה על ענף אחד מבין השלושה, אך לעיתים ישנו מעבר מענף לענף באותו האימון, כפי שמסבירה סוויל-ארטל:" כשאני מבצעת שלושה אימונים "איכותיים" בשבוע, אני לעיתים עוברת מעבודה על ענף אחד לענף שני, אך לעולם לא אתאמן על כל השלושה יחד, דבר שיוריד את היעילות של האימון. המטרה שלי למצות את מלוא היכולות בכל אימון, אחרת אצטיין בעיקר בלהיות איטית וזו לא המטרה".

יש גם תרבות פנאי

בכל יום של אימון מתרכזים הטריאתלטים בשניים משלושת הענפים. באימון הבוקר מתרכזים בענף מסוים ובאימון אחה"צ באימון בענף אחר.בין לבין ישנו תהליך התאוששות שכולל שינה, אכילה ושחרור, כך שהגוף יהיה מוכן כבר לאימון הבא. בנוסף, זוכים הטריאתלטים לעיסויים ועבודה עם כירופרקט.

שומאקר, בגילוי נאות מספר: "אני מוצא בספה ובצפייה בטלוויזיה את העיסוק הטוב ביותר בו הגוף שלי זוכה למנוחה. אני בעיקר מתעכב על משחקי הבוסטון סלטיקס וצפייה בערוצי ההיסטוריה המדע". רעייתו של שומאקר, אלישייה, עוסקת גם היא בתחום, והשניים לא זוכרים את הפעם האחרונה בה יצאו לארוחה רומנטית: "אנחנו הולכים לישון ב-23:00 בלילה וקמים ב-08:00 כשהמטרה להרוויח לפחות 9 שעות שינה בלילה. ב-11 בבוקר לכל המאוחר כבר יש אימון", מספרים השניים.

סוויל-ארטל, הגיעה לבייג'ין הודות לניצחון בטריאתלון שנערך באלבאמה בחודש אפריל האחרון. במסגרת התחרות היא סיימה ראשונה כשהקדימה את שרה האסקינס, ב-29 שניות בלבד וזאת הודות לביצועי רכיבה מושלמים.

היא בעיקר מופתעת לגלות כי אימוני הפולו מים עורכים יותר שעות מהאימונים לטריאתלון: "בדרך כלל היינו מתאמנים בין 5-6 שעות בפולו מים וכעת יש לי באופן מוזר יותר זמן פנוי, כשבכל אחד מחמש ימי השבוע אני מתאמנת בממוצע 4 שעות". בשעות הפנאי היא גולשת באינטרנט, עושה קניות, ומשחקת טניס. בשורה התחתונה, יש קצת זמן לחיות בין אימון לאימון ובין תחרות לתחרות אבל נדמה שבשונה מכל ספורט אחר, טריאתלון הוא דרך חיים ממכרת ולא נתפסת למי שלא בענף.