האביב כבר כאן ואיתו עונת המרוצים, המרתונים והטריאתלונים. לכבוד מבול הפעילויות הקרב אנו מתמקדים בבעיה כואבת שפוקדת את רוב העוסקים בספורט הריצה באופן מקצועי או חובבני: כאבי הברכיים הפטלו-פמורליים. כתבה לרצים מנוסים ומתחילים
קובי וייס, פיזיותרפיסט B.P.T | בריאות (23.04.09)
ריצה היא אחת מפעילות הספורט הפופולריות ביותר. פופולריות זו תפסה תאוצה בשנים האחרונות, במיוחד לאור ההטבות הבריאותיות שהיא מספקת מבחינה פיזית ונפשית, ולנוכח הפשטות והזמינות של פעילות ספורטיבית זו.
בנוסף לצדדים המועילים של הריצה, חשוב להעיר את תשומת ליבם של הרצים לסכנות הפציעה הכרוכות בפעילות ולגורמים התורמים לסיכון.
נהוג לחלק את הגורמים לפציעות כתוצאה מפעילות ספורטיבית לגורמים חיצוניים ופנימיים.
החיצוניים שייכים לתחום תורת האימון כמו משטח האימון, ציוד, מזג האוויר,לחץ נפשי,תזונה ועומס אימונים. הגורמים הפנימיים הם בעיקר פיזיים כגון גמישות ,כוח שריר, שינויים מבניים בשלד וכדומה.
כתבה זו תידון בעיקר בגורמים הפנימיים האנטומיים והפיזיולוגיים, הקשורים בהופעת כאבים ממקור פטלו-פמורלי אצל רצים.
עד כמה הבעיה נפוצה?
ניתן לחלק את פציעות הספורט לשתי קבוצות:
- פציעות ספורט חבלתיות / טראומטיות כגון: שבר, קרע שריר, נקע וכו'.
במנגנון פציעה זה קיים כוח שפועל בנקודת זמן ספציפית וגורם לפגיעה חריפה ומיידית .
- פציעות ספורט שהן תוצאה של שימוש עודף חוזר ונשנה. בקבוצה זו החבלה מתבטאת בנזקים מזעריים, מקרוסקופיים המצטברים עם שעות הפעילות הרבות לנזק משמעותי לרקמה.
מנתוני מחקרים שנעשו במקומות שונים כמו ארה"ב, אוסטרליה ואנגליה עולה כי 65% עד 75% מכלל הרצים, בין אם חובבנים הרצים להנאתם ובין אם הם אצנים תחרותיים, יסבלו מפציעה כלשהי במהלך שנה של פעילות.
כ – 42% מכלל הפציעות כתוצאה מריצה הנם של פרק הברך. הפציעה השכיחה ביותר בברך, כתוצאה משימוש עודף חוזר ונשנה, הנה תסמונת הכאב הפַּטֵלוׁ-פֵמורַלי.
בין הפיקה לעצם הירך
הפרק הפטלו-פמורלי נוצר בנקודת החיבור בין הסחוס בחלקה הפנימי של עצם הפיקה (הפַּטֵלה) לבין החלק המרוחק של עצם הירך הנקראת פֵמור.
בחלק זה, עצם הפמור היא בעלת מבנה הדומה למרזב שבתוכו נעה הפיקה מעלה ומטה תוך כדי תנועת כפיפה וישור הברך.
מערך רצועות חזק הנקרא רטינקולה מחזיק היטב את הפיקה בתוך "המרזב".
לחלקה העליון של הפיקה מתחבר השריר הארבע ראשי, השולט בלעדית על תנועת הפיקה. בחלקה התחתון של הפיקה נימצא גיד הפיקה אשר מתחבר לגבשושית בחלק הקדמי של עצם השוק ומשמש "כבל" להעברת כוח השריר אל השוק.
התסמונת הפטלו-פמורלית מאופיינת בכאב שבדרך כלל ממוקם בקדמת הברך, עמוק מתחת לפיקה. הכאב יכול להופיע גם מסביב לפיקת הברך או בגבול החיצוני שלה.
ייתכנו מקרים בהם הכאב יופיע בשילוב של כמה אזורים יחדיו.
פעמים רבות, הכאב מופיע בזמן הריצה ומוחמר בשל פעילות הנעשית תוך כדי נשיאת משקל כשהברך כפופה. לדוגמא, עלייה או ירידה במדרון בהליכה או בריצה, עליה וירידה במדרגות וכדומה.
במקרים בהם הבעיה מתמשכת ומחריפה, יתכן שיופיעו כאבים גם בזמן ישיבה ממושכת מול מחשב,ישיבה במכונית, צפייה בסרט קולנוע או אחרי ישיבה ממושכת.
בתנוחות בהם הברך כפופה למשך זמן רב וקיים מגע מתמשך בין עצם הפיקה לחלק המרוחק של עצם הירך.
יש להבדיל בין התסמונת הפטלו-פמורלית לבין כאבים דומים אחרים שנובעים מאזור הפיקה, כגון דלקת בגיד הפיקה או תופעה אחרת שנקראת "כונדרומלציה פטלה" (כונדרו=סחוס, מלציה=מחלה) שהיא, למעשה שחיקה והרס של סחוס הפיקה.
סיבה נוספת לכאב דומה היא שפשוף של הרצועה החיצונית של הברך, מצב המכונה "ברך רצים" -Runners Knee .(2)
למה כואבת לי הברך?
תסמונת הכאב הפטלו-פמורלי היא רבת משתנים. מספר גורמים בנפרד או יחדיו,יכולים להוביל להופעת התסמונת.
פעילות הריצה היא למעשה "נפילה מגובה". בלימת "הנפילה" מתרחשת בעת מגע כף הרגל עם משטח הריצה.
הכוח שמפעיל הגוף כלפי מטה עובר דרך כף הרגל אל משטח הריצה ונבלם על ידי הכח הנגדי, שמגיע מכיוון הקרקע, כלומר משטח הריצה, אל הגוף כלפי מעלה.
הגפה התחתונה מתפקדת במהלך ריצה כשרשרת קינטית - תנועתית, בה קיימת תלות הדדית בין הפרקים השונים.
כל שינוי בתפקוד או בתנועה של אחד הפרקים בשרשרת ( פרקי כף הרגל, הקרסול, הברך, הירך או האגן) משפיע מיידית על אופן התנועה של הפרקים האחרים בשרשרת ובמיוחד על תפקוד עצם הפיקה.
לצורך ההמחשה, ניתן לדמיין את הפיקה הנעה בתוך "המרזב" בעצם הירך, כסירה השטה בתוך תעלה.
בדומה לסירה, גם הפיקה יכולה לנוע למעלה או למטה במסלול ישר ותקין, אך קיימת גם אפשרות של תנועה לקויה ימינה ושמאלה תוך היתקלות בדפנות התעלה וטלטול מצד לצד.
הטלטול והסטייה של הפיקה ממסלולה הרצוי גורמים ללחצים נקודתיים באזורים שאינם מותאמים לספיגת עומס יתר (Overload).
עומס זה בשילוב עם פעילות עודפת ומתמשכת (Overuse), כמו שעות ריצה רבות, יגרמו עם הזמן להופעת התסמונת.
למה הפיקה סוטה ממסלולה?
ניתן לחלק את הגורמים המובילים לתנועה לא תקינה ופתולוגית של הפיקה, תוך סטייה צידית וטלטול, לשתי קבוצות של בעיות:
בעיות מכניות ומבניות בשרשרת הקינטית - תנועתית של הגפה התחתונה
- איבוד והשטחה של הקשת הטבעית של כף הרגל. מצב שמוכר לנו במינוח העממי שלו, פלטפוס"או קריסה של הצד הפנימי של כף הרגל כתוצאה מנטייה חיצונית של העקב (היפר-פרונציה).
שינויים מסוג זה יגרמו לירידה באיכות בלימת הזעזועים של כף הרגל וישפיעו כלפי מעלה על השרשרת הקינטית-תנועתית: הם יובילו לסיבוב חיצוני תגובתי של עצם השוק דבר שיגרום להגדלת זווית ה – Q .
- זווית ה-Q מייצגת את קו הפעולה הכללי של השריר הארבע ראשי ביחס לנקודות האחיזה שלו על עצם השוק מלמטה ובאזור האגן מלמעלה.
כל הגדלה של זווית זו תגרום לסטייה צידית-חיצונית של הפיקה תוך הגדלת העומס על הרקמות שסביב הפיקה
- קשת כף רגל הגבוהה מהגובה הנורמלי, פוגעת ביעילות של שיכוך הזעזועים של כף הרגל.
התוצאה עלולה להיות עומס מוגבר על הפיקה במהלך הריצה.
- מנח רגלי X מצב בו בעמידה קיים מגע בין הברכיים , אך הקרסוליים מרוחקים זה מזה.
מנח זה שכיח יותר אצל נשים, במיוחד עקב מבנה האגן וגם הגורם להגדלה של זווית ה- Q.
- סיבוב חיצוני של עצם השוק (הטיביאה) ו/או זווית מוגברת של צוואר הירך (האזור בירך שקרוב לאגן).
בשני המקרים האלו נוצרת הגדלה של זווית ה – Q.
בעיות תפקוד וליקויים של השרירים
תחת כותרת זו נכללים:
- חולשה של השריר הארבע ראשי ובמיוחד הראש הפנימי שלו (ה- vmo), שעיקר תפקידו למשוך את הפיקה פנימה ולמנוע סטייה חיצונית של הפיקה.
- קיצור של שרירי הסובך (שרירי השוק האחורית) שמגביל את תנועת הכפיפה של הקרסול ובכך מגביר את העומס על הפיקה.
- חולשה וחוסר איזון של שרירי הירך ובמיוחד חולשה של השרירים המסובבים החיצוניים והשרירים המרחיקים של הירך.
החולשה מובילה לקריסה פנימית של הירך והברך בזמן נשיאת משקל הגוף על רגל אחת, דבר היוצר עומס על הפיקה וסטייה שלה ממסלולה התקין.
- קיצור של שרירי ההמסטרינגס, השרירים המכופפים את הברך.
- קיצור ומתח של הרצועה האיליו-טיביאלית ( ITB ), רצועה שמוצאה למעלה מאזור הירך והיא מתחברת לשוק בחלקה החיצוני באזור הברך.
מספר סיבים של הרצועה אוחזים בצד החיצוני של הפיקה וקיצור של הרצועה עלול לגרום למשיכת הפיקה לכיוון החיצוני ולהגברת העומס על הפרק הפטלו-פמורלי.
בנוסף, לקיצור ומתיחות יתר של הרצועה המדוברת תהיה השפעה על מנח האגן ועל הקינטיקה - התנועתיות של הרגל כולה.
לסיכום
הגורמים לכאב ממקור פטלו-פמורלי הינם רבים ושונים. טיפול ברץ עם כאבי ברכיים ממקור פטלו-פמורלי יבוסס על הערכה קפדנית של הביומכניקה והסטיות האנטומיות והפיזיולוגיות האופייניות לרץ הספציפי.
הטיפול יתמקד בתיקון או שיפור תפקודים אלו על ידי לימוד ותרגול מתיחות שרירים, ביצוע תרגילים לחיזוק שרירים,תיקון מנח כף הרגל על ידי מדרסים ותיקון מנח הפיקה באמצעות טייפיג (הדבקה).
כמו כן, תינתן התייחסות לתיקון גורמי הסיכון החיצוניים כמו משטח הריצה, עומס יתר באימונים, התאמת נעלי ריצה וכיוצא בזה.
למרות מורכבות הבעיה קיימת נקודת האור והיא שהרוב המכריע של הרצים חוזר לפעילות וממשיך לרוץ ללא מגבלה.
אבחנה, הערכה, טיפולים מתאימים וביצוע שינויים נכונים בצורת האימון לצד לימוד והכוונת הספורטאי בנושא מתיחות וחיזוקי שרירים מבטיחים ריצה בטוחה ומהנה.
הכותב הוא פיזיותרפיסט ב"מדיקס" המרכז לרפואת ספורט, תל-אביב.
|
