האם ריצה מעלה את הסיכון למחלות פרקים?

מה היא מחלת האוסטאו-ארטריטיס, אילו גורמים משפיעים עליה ואיך אפשר להימנע ממנה?


עמית אברהם | בריאות (22.11.2009)

 

אוסטאו-ארטריטיס (Osteo-arthritis- אוסטאו=עצם, ארטיריטיס= תהליך ניווני) הינו שם כולל למחלה של הסחוסים המפרקיים בגופינו, בין אם כתוצאה מפציעה או בין אם כתוצאה מתהליכים ניווניים המלווים אותנו לאורך החיים.

מהות המחלה הינה תהליכי הרס ושחיקה הקורים במפרקי הגוף עם הזדקנותו והיא בעלת אופי מתקדם.
מחלה זו מהווה את הצורה הנפוצה ביותר של מחלות הפרקים בקרב האוכלוסייה: כ- %10 מהגברים וכ- %20 מהנשים מעל גיל 60 סובלים מהמחלה והנתונים רק עולים.
 


הכתף - אחד המפרקים השכיחים שנפגעים ממחלה זו (איור: ויקיפדיה)

 

הסחוס המפרקי מורכב מחומר הקרוי קולגן בשילוב עם חומרים הקרויים פרוטאו-גליקנים ולו מספר תפקידים ביניהם ציפוי קצות העצמות ושמירה עליהן.
במהלך החיים מתרחשים ללא הרף הליכי בנייה והרס של הסחוס אולם כתוצאה מהליכי הזדקנות של הגוף (שחלקם מוגדרים כ'נורמאליים'), מאזן זה מופר ותהליכי ההרס גוברים בעוצמתם ובהיקפם על תהליכי בניית הסחוס.

תהליך זה מלווה בתהליכי יצירה ובנייה של רקמת עצם חדשה באזור המפרק, אשר לעיתים עשויה להוות בפני עצמה מקור לכאב והגבלה בתנועה. תופעה זו של יצירת עצם עודפת מכונה בעגה המקצועית 'אוסטאופיטים'.

 

בין המפרקים שנמצאים בשכיחות הגבוהה ביותר להיפגע נמנים הברך, הירך, הכתף ומפרקי האגן.

אוסטאו-ארטריטיס הינה אחד הגורמים המובילים בעולם בפגיעה באיכות החיים של האוכלוסיה ותורמים למגבלות תנועתיות ותפקודיות כגון הליכה, ישיבה, עמידה ממושכת, עלייה וירידת במדרגות ועוד.
 כמו כן, המחלה גורמת למעמסה כלכלית על מערכות הבריאות העולמית ולאובדן מאות אלפי ימי עבודה בשנה.

 

מעניין לציין כי מקור הכאבים עליהם מתלוננים החולים אינו ברקמת הסחוס עצמה כיוון שזו אינה מעוצבבת ('מחוברת' לסיבי עצבים אשר מדווחים למוח על תחושת כאב). אי לכך, הסברה היא כי רקמות אשר נמצאות בסמוך לסחוסים כגון הנוזל המפרקי, עצמות ומבנים אחרים אחראים על שידור תחושת הכאב למוח.

 

בניגוד לדעה הרווחת באוכלוסיה, פעילות גופנית בעצימות בינונית - גבוהה (כגון רכיבה על אופניים וריצה) אינה בהכרח תורמת לשחיקת הסחוסים.
הסיבה העיקרית לכך טמונה בכך ששחיקת סחוס הינה תופעה מורכבת למדי אשר אינה נגרמת אך ורק מגורם אחד כגון סוג הפעילות הגופנית.
ישנם גורמי סיכון משתנים נוספים למחלה זו כגון גרף הפעילות והמאמץ של המתאמן, מידת התאמת הפעילות הגופנית למבנה גופו ויכולותיו של המתאמן, שימוש בציוד שאינו מתאים (נעלי התעמלות, אופניים וכו') וטכניקת המתאמן.
כל אלה עלולים להשפיע גם כן על מידת הסיכון להתפתחות אוסטאו-ארטריטיס.

לדוגמא, מתאמן אשר מנהל אורח-חיים שאינו ספורטיבי, אינו מקפיד על גרף אימונים ומאמץ מסודר ושקול, עושה שימוש בציוד שאינו מתאים את אופי הפעילות ואת מימדי גופו וכו', מעמיד את גופו בסכנה גבוהה להתפתחות אוסטאו-ארטריטיס.



יש לרוץ בצורה נכונה עם ציוד מתאים (cc by enggul)
 

יתרה מזו, מחקרים שבדקו את השפעת הריצה על התפתחות אוסטאו-ארטריטיס מצאו כי פעילות גופנית מתונה של ריצה אינה מעלה את הסיכון להתפתחות אוסטאו-ארטריטיס בברכיים ובירכיים אצל אנשים בריאים. ככל הנראה יש אף לפעילות מסוג זה השפעה מגנה על הסחוסים וכן השפעות מיטיבות נוספות על מערכות הגוף השונות כגון הורדת הסיכון למחלות לב-ריאה, סוכרת, דיכאון, שיפור בצפיפות מסת עצם והורדת באחוזי התמותה. 
 

זה המקום לציין כי על אנשים המעוניינים להתחיל בפעילות גופנית כגון הליכה, רכיבה על אופניים או ריצה יש להתייעץ עם גורם מקצועי (רופא, פיזיותרפיסט ומאמן מקצועי) על מנת להחליט על סוג הפעילות המתאים להם ביותר, על בניית תוכנית אימונים הולמת, התאמת טכניקה נכונה (של ריצה, דיווש וכו') ועל שימוש בציוד מתאים.
המלצה זו חשובה עוד יותר לאנשים הסובלים מעודף משקל, לאנשים עם היסטוריה של פציעות אורטופדיות או לאנשים ללא כל ניסיון בפעילות גופנית.

 

עקב שכיחותה הגבוהה של המחלה, מאמצים רבים נעשים על מנת למצוא את 'תרופת הקסם' או הטיפול האולטימטיבי אשר יביאו לריפוי או להקלה משמעותית בכאב ובמגבלה.
לצערנו, עד היום לא נמצאו זה או זה ועל אף מחקרים רבים מספור המתפרסמים מדי שבוע בנושא זה, הדעות חלוקות ועד כה לא נמצא הטיפול אשר הוכח מעל לכל ספק כיעיל להתמודדות עם המחלה.

 

על אף האמור, הטיפולים הקיימים כיום להתמודדות עם המחלה מגוונים ומתבססים בעיקר על פיזיותרפיה, טיפולי רפואה משלימה (דיקור, שיאצו, טווינה וכו'), טיפולים תרופתיים שונים (כגון נוגדי דלקת), תוספי תזונה שונים (דוגמת גלוקוזאמין, אשר יעילותם מוטלת בספק רב) ובמקרים מסוימים אף הזרקות תוך מפרקיות או טיפול ניתוחי.

יש לציין כי בכל מקרה, מטרת הטיפול חייבת לכלול גם התייחסות לרמת המוגבלות של המטופל ושיפורה במקביל להפחתת הכאבים על מנת למנוע התדרדרות נוספת במצב.

קיימים כיום בשוק גם מספר אביזרים ומערכות (כגון נעליים מיוחדות להליכה כדוגמת APOS, משטחי אימון משתנים וכו') אשר משמשים ככלי תומך להתמודדות עם המחלה ומתבססים על אימון מערכת השרירים של הגפיים התחתונות וחגורת האגן.


 

עמית אברהם
פיזיותרפיסט מוסמך ומומחה לפיזיותרפיה אורטופדית וליקויי אגן. מרכז את התחום האורטופדי במרכז לטיפול משולב ברצפת האגן.
 http://www.pelvis.co.il/