מחלות כרוניות: פעילות גופנית, דמנסיה ופרקינסון

כמעט בכל מחלה, במיוחד כאשר מדובר במחלות כרוניות, אחת ההמלצות היא הקפדה על פעילות גופנית. איך מתאימים את הפעילות הגופנית למחלה? כתבה שלישית בסדרה

גלעד שר | בריאות (15.4.2010)

אימון הכושר מותאם למתאמן ויכולותיו. אמירה זו נכונה במיוחד כאשר למתאמן צרכים מיוחדים, שמצריכים תשומת לב וזהירות. הפעם נרחיב על שתי מחלות שונות במקור שלהן (אטיולוגיה) ובסימפטומים שלהן. שתיהן מחלות פרוגרסיביות, שמחמירות עם הזמן ומצריכות תשומת לב רבה מצד מדריך הכושר.

דמנסיה

דמנסיה, או באנגלית Dementia , הוא מקבץ של תסמינים שהגורם המשותף בינהם הינו פגיעה בתפקוד המוח. מגוון הסמפטומים כולל בעייות בזיכרון ובשימוש בשפה, בעייות בהתמצאות ובזיהוי, וכן שינויים בהתנהגות. קיימים 72 סוגים של דמנציה, כאשר המוכרת והשכיחה ביותר היא מחלת האלצהיימר. 

לפני שאנשים הסובלים מדימנסיה מתחילים תוכנית של פעילות גופנית עליהם או על מטפלם להיוועץ ברופא. בזמן שאנשים בעלי דימנסיה מתאמנים הם חייבים בהשגחה בדרך כלל של מטפלם. ההשגחה הכרחית כדי לוודא שאינם גורמים לעצמם לנזק ושהם מבצעים את התרגילים נכון.

פעילות גופנית סדירה להקלה על תסמיני דמנסיה (צילום: cc by Jeremy  Raff-Reynolds)


המטפל יכול להצטרף לביצוע התרגילים. דבר זה עשוי להקטין את המתח הכרוך בטיפול ולהעניק לסובל מדמנסיה תחושה ידידותית ונעימה. לחלופין, מרכזי קשישים מסוימים מציעים שיעורים קבוצתיים מותאמים לאנשים הסובלים מדימנסיה.

פעילות גופנית סדירה עשויה ליצור בקרב הסובלים מדמנסיה תחושת ההישג, רוגע ושחרור, שיתרמו גם להתנהלות נעימה יותר וגם לשנת לילה איכותית יותר.

מחלת פרקינסון

גם במקרה זה, לפני תחילת פעילות גופנית החולים במחלת פרקינסון חייבים להיבדק על ידי רופא ולקבל את אישורו להתחיל באימון גופני. חולים אילו סובלים לעיתים מבעיות לחץ דם, שמשפיעות על בחירת הפעילות הרצויה. רופא, פיזיותרפיסט או מורה המכירים את המחלה צריכים להמליץ על התרגילים המתאימים.

פעילות גופנית יכולה לחזק את השרירים, לשפר את הסבולת שלהם ולהקטין את הנוקשות המפרקית האופיינית לחולי פרקינסון. הפעילות הגופנית מחזקת את השרירים ומגמישה אותם מאידך וכך ניתן לתרום ולשפר את הניידות ושיווי המשקל הבעייתיים עקב המחלה.

הפעילות גופנית יכולה לעזור במיוחד למתקשים בהתחלת תנועה, תופעה נפוצה בקרב הסובלים מפרקינסון. כמו כן, פעילות גופנית משפרת את זרימת הדם ובכך משפרת את השפעת התרופות הניתנות לטיפול במחלה.

תרגילי גמישות מועילים מאוד לאוכלוסיה זו. השרירים צריכים להיות מופעלים בטווח תנועה מלא. הליכה ויוגה, בזכות התנועתיות האיטית, הן בחירות טובות. בזמן הליכה ניתן להשתמש במקלות כגון אילו שמשתמשים בהן בסקי קרוס קנטרי לצורך שמירה על שיווי המשקל.

פעילות גופנית בבריכה מחוממת עשויה לסייע בהפחתת הנוקשות ובשיפור התנועה. הבריכה צריכה להיות בעלת מעקות בכדי לעזור בשמירה על שיווי המשקל.

בשל הקושי בשליטה בתנועה, אנשים החולים במחלת פרקינסון צריכים להיות מאוד ממוקדים בזמן ביצוע הפעילות הגופנית. הם צריכים לחשוב על כל תנועה ועל האופן שבו הם מבצעים אותה. כל תנועה צריכה להתבצע במודעות ובמלואה.

מומלץ לבצע את הפעילות הגופנית מוקדם בבוקר. אנשים מתחילים את הפעילות לאחר מנוחה, עירניים והסיכוי שיתעייפו יתר על המידה קטן יותר. הפעילות הגופנית צריכה להיות מתוזמנת לשעה ביום, בה השפעת התרופות היא מיטבית.

* גלעד שר הינו מנהל מרכז הכושר במרכז עלית לספורט באונ' תל אביב וראש תחום פעילות גופנית לגיל השלישי בקמפוס "שיאים" של אונ' תל אביב ומנהל מרכז הכושר במרכז עלית לספורט באוניברסיטת תל-אביב