הכל על הפריה חוץ גופית

הפריה חוץ גופית היא אחת השיטות העיקריות לטיפול בחוסר יכולת להביא ילד לאוויר העולם וההערכה היא ש-10% מהזוגות, נתקלים בבעיות פוריות. אז מהם הגורמים השכיחים לאי פריון אצל האישה וגם אצל הגבר. כתבה ראשונה בסדרה

 שיר שמולביץ

הפריה חוץ גופית, הידועה יותר בשם המדובר הפריית מבחנה או בשם הרפואי IVF
(In vitro fertilization), היא אחת השיטות העיקריות לטיפול באי פריון – חוסר יכולת להביא ילד לאוויר העולם.

בשתי הכתבות הבאות נעסוק בכל הגורמים העיקריים לאי פריון, הן אצל האישה והן אצל הגבר, בשיטות השונות לביצוע ההפריה עצמה ובדרכי ההתמודדות עם "הדרך האחרת" להבאת ילד לעולם.

אי פריון

לפי "חוקי" הרפואה, אי פריון נקבע לאחר שבני זוג מנסים להביא ילד במשך שנה – ללא הצלחה (זאת משום שבתקופת זמן של שנה כ-88% מהזוגות יצליחו להרות). אחרי שנה מתחילים בביצוע בדיקות לגבר ולאישה כאחד, על מנת לנסות לאתר את הבעיה (או לשלול אותה), ולתת את הטיפול המתאים. על פי ההגדרה האמורה, כ-10% מהזוגות יאובחנו כלא פוריים, והחלוקה תהיה כזאת:

אצל 55%-40% מהזוגות הבעיה תימצא אצל האישה, אצל -40%-25% הבעיה תהיה אצל הגבר,
אצל 10% תהיה בעיה אצל שני בני הזוג ואצל 10% לא תימצא בעיה והזוג יוגדר כ"לא מוסבר" (ובשפה מקצועית: אי פריון אידיופטי).

יש לזכור כי ככל שגילה של האישה מתקדם יותר, איכות הביציות וכמותן פוחתות, ולכן הסיכויים להרות יורדים, ביחס ישר. גם אצל הגבר ישנה ירידה בפוריות עם התקדמות הגיל, אבל היא בד"כ פחות משמעותית מזו של האישה.

גורמים שכיחים לאי פריון אצל האישה

ליקויים בביוץ

אישה אמורה לבייץ כ-14 יום לפני מועד הווסת, כאשר מחזור הווסת אמור להימשך 28 ימים (סיום וסת – ביוץ ביום ה-14 – וסת ביום ה-28). בפועל, לא אצל כל הנשים מחזור הווסת נמשך 28 יום, ולא כל אישה מבייצת בדיוק 14 יום לפני הווסת הבאה. במקרים כאלה ניתן להסתייע בבדיקות ביוץ ביתיות על מנת לאתר את היום המדויק של הביוץ, או לבצע מעקב זקיקים – חזרה על בדיקת אולטרסאונד כל מספר ימים, החל מהיום ה-10 למחזור, על מנת לאתר את מועד הביוץ.


אחרי שנה מתחילים בביצוע בדיקות על מנת לנסות לאתר את הבעיה  (צילום: אנדיס כהן cc-by)

על מנת לוודא שאכן אותה אישה מבייצת, ניתן לעשות בדיקת דם של הורמון הפרוגסטרון ביום ה-21 לווסת, משום שרמת הפרוגסטרון בדם עולה לאחר הביוץ וכך ניתן לאשר או לשלול את קיומו.
במקרים רבים יושג היריון לאחר איתור יום הביוץ המדויק.

למרות שיש נשים שמבייצות לא בדיוק במועד, ישנן גם נשים שמבייצות אחת לחודשיים-שלושה, ואפילו נשים שלא מבייצות כלל . נשים אלה סובלות, בדרך כלל, מתסמונת השחלות הפוליציסטיות ומתקשות מאוד להרות. נשים אלה סובלות מבעיה הורמונלית – יש עלייה ברמת ההורמונים הזכריים (אסטרוגן, טסטוסטרון ועוד) ולא בהורמונים הנקביים (FSH ו-LH), והדבר מפריע לקיומו של ביוץ תקין ולכן גם מפחית את סיכויי ההתעברות.

בדיקת דם הנקראת פרופיל הורמונלי תסייע באבחנה. לאחר האבחנה ניתן להתחיל לטפל באמצעות כדורים בשם איקקלומין, המגרים את בלוטת יותרת המוח להפריש את ההורמונים הדרושים כדי שייווצר זקיק מוביל שיבייץ. אם גם טיפול זה לא עוזר (לאחר 6-3 מחזורי טיפול) – ניתן לעבור לטיפול הורמונלי אחר – הזרקה ישירה של הורמון ה-FSH (ולעתים גם LH – הורמון הביוץ) לגוף, על מנת לגייס זקיק אחד או יותר, וכך להגדיל את סיכויי ההפריה.

פעמים רבות, בעיקר כשאיכות הזרע בינונית ומטה, משלבים את הטיפול עם הזרעה – הזרקת נוזל הזרע שעבר השבחה אל תוך חלל הרחם, על מנת לסייע לזרעונים להגיע אל הביצית, בתקווה שאחד מהם יצליח לחדור אליה ולהפרות אותה.

ליקויים מכניים במערכת הרבייה

ישנן נשים עם בעיות מבניות מולדות ברחם ובחצוצרות, וכן נשים שסובלות מבעיות שנוצרו לאחר לידות (בד"כ בניתוח קיסרי) או טיפולים אחרים. בין הבעיות הנפוצות:

הידבקויות ברחם או בחצוצרות

הידבקויות נוצרות, בדרך כלל, לאחר לידה בניתוח קיסרי, גרידה (לא עלינו) או דלקת באגן. הידבקויות בחצוצרה עלולות לגרום לכך שהביצית המופרה לא תוכל לעשות את דרכה לרחם, ולכן לא תהיה השרשה של העובר ברחם ולא יתפתח היריון. הידבקויות ברחם עלולות להפריע לקליטת הביצית המופרה ברחם ובעצם לדחות את היקלטותה בו.

אנדומטריוזיס – גדילה של רירית הרחם גם מחוץ לחלל הרחם, בדרך כלל בשחלות, מסביב לחצוצרות ומסביב לרחם. במצב כזה גם הרירית הזו מגיבה לשינויים ההורמונליים, כך שבזמן המחזור, כאשר הרירית שבחלל הרחם מתפרקת ונושרת, הרירית שמחוץ לרחם אינה יכולה לצאת החוצה, ומתרחש דימום פנימי שיכול לגרום לדלקות, להידבקויות ולציסטות בשחלות. כל אלה עלולים, כאמור לעיל, לגרום לחוסר פוריות.

אבחון בעיות אלה ואחרות מתבצע קודם כל באמצעות צילום רחם – החדרת יוד לחלל הרחם והדגמתו על מסך. במידה שלא נמצא דבר בצילום אולם הבעיה נמשכת, מבצעים היסטרוסקופיה – החדרת צינור צפייה לחלל הרחם על מנת לאתר הידבקויות וגם להסירן.

ליקוי בריר צוואר הרחם

בימים רגילים מופרש ריר בצוואר הרחם, שתפקידו לחסום כניסת חיידקים אל הרחם עצמו. בזמן הביוץ ובהשפעת הורמוני הביוץ, הופך הריר לשקוף וגמיש, ומאפשר את מעבר הזרע דרכו. ישנם מקרים בהם ריר צוואר הרחם נותר צמיגי ולא עביר, והדבר מונע את מעבר הזרע אל עבר הביצית הממתינה. ניתן לבדוק זאת על ידי בחינת תנועת הזרעונים בריר צוואר הרחם, 24-2 שעות מקיום היחסים. במידה שנמצאים בריר צוואר הרחם 5 זרעונים או יותר – התוצאה תקינה.

ייצור נוגדנים נגד הזרע

המגע בין נוזל הזרע והזרעונים ובין מערכת המין הנקבית עלולה לגרום לייצור נוגדנים בגוף האישה נגד תאי הזרע, וכך הם נתפסים כ"אויב" שיש להשמיד. ניתן לבדוק זאת על ידי בדיקת הנוגדנים בריר צוואר הרחם או בדמה של האישה, ולפתור את הבעיה באמצעות הזרעה או הפריה חוץ גופית.

 גורמים שכיחים לאי פריון אצל הגבר

הסיבות העיקריות לאי פריון גברי טמונות באיכות ירודה של הזרע. ספירת זרע תקינה מורכבת ממספר פרמטרים חשובים, שעליהם ניתן לקרוא במדריך המיוחד לבדיקות זרע.

בעיות שיכולות להיות בזרע:

ייצור כמות מועטה מדי של תאי זרע.

חוסר ייצור מוחלט של תאי זרע.

ליקויים במבנה הזרעונים ו/או בתנועתיותם.

חוסר יכולת של הזרעונים לחדור את מעטפת הביצית.

כל אלה עלולים לנבוע מהסיבות הבאות:

טמפרטורה גבוהה מדי באשכים

בטמפרטורה של למעלה מ-34 מעלות באשכים, ספירת הזרע מתמעטת, ואיתה בדרך כלל גם שאר הפרמטרים הדרושים לפוריות: תנועתיות (תאים שנעים מהר ויכולים להגיע לביצית במועד) והמורפולוגיה (מספר התאים בעלי צורה תקינה, שיכולים להפרות ביצית).

טמפרטורה גבוהה באשכים עלולה להיגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת למוקדי חום (מחשב נייד ומכשירים פולטי קרינה אחרים, תחתונים הדוקים ועוד) וכן מ"וריקוצלה" – התפתחות של ורידים באחד האשכים והתנפחותם כתוצאה מחסימת זרם הדם. הדבר מביא להפרעה בניקוז הדם מהאשכים ולהתחממותם כתוצאה מכך, ולכן ייצור הזרע נפגע. ניתן לפתור את הבעיה באמצעות צנתור או ניתוח, אולם יש לקחת בחשבון שלא תמיד ניתן לראות תוצאות, וגם כשכן – זה קורה אחרי כחצי שנה מביצוע הפעולה הכירורגית.

חסימה בצינור הזרע

סתימה הפוגעת בהעברת הזרע מהאשך לשופכה, וגורמת להצטברות נוזל הזרע בשלפוחית השתן. סתימה כזאת יכולה להיגרם כתוצאה מסוכרת לא מאוזנת או מניתוח כריתת ערמונית.

ליקויים הורמונליים, מתח נפשי, מחלה ממושכת ועודף משקל או תת משקל יכולים גם הם להשפיע על ספירת הזרע, כמו גם חשיפה לרעלים סביבתיים ושימוש בסיגריות, סמים, אלכוהול וקפאין. לכן, במידה שעובר זמן ולא מושג היריון, מומלץ קודם כל, לפני שעוברים לירות בתותחים הכבדים – להפחית מצריכת החומרים הללו ולהיכנס למשמעת של כושר ושל אורח חיים בריא, שלעתים יכולה לחולל פלאים.