היא שונאת את תעשיית הדיאטות אבל מתאים לה שבסוף העולם יהיו הרבה רזות שלא יצליחו לשרוד, היא עשתה ניתוח לקיצור קיבה אבל זה לא עשה אותה פחות גרגרנית, אך מעל הכל היא לא שכחה כמה קשה לעניים לאכול בריא ולהיות רזים. זוהי רוזאן, האנטיתזה לשמנים ומיוסרים, שהפכה דוברת לעניי אמריקה השמנים
שרית יצחק | סלבס (15.01.09)
מה זה לייף סטייל? אנחנו נבחר באופציה האומרת שסגנון החיים שלנו הוא בעצם ארגון החיים כולם, החל מערכים, הרגלי הצריכה, ההתנהגויות היומיומיות, השפה, שפת הגוף וכו'. בין שאר הדברים, כמובן שנכללים גם התזונה, הלבוש, התנועה. כלומר, האסתטיקה החיצונית משתלבת עם הרגלי החיים האחרים שלנו ומספרת לעולם מי אנחנו. בטעות מבלבלים לייף סטייל עם מודל הרזון, כושר ובגדים בהמלצת המגזינים, כשבעצם זאת רק אפשרות אחת של איך להיות ואיך להיראות. כך למשל, להיות שמן או להיות גדולה הפכה להיות אפשרות חיים דחויה עם לגיטימציה להלעגה (תראו את "לרדת בגדול"). לא פלא, אם כך, שהאוכלוסייה הגדולה מפנימה דימויי גוף מייסרים וחיה כאילו האשם הוא בה.
בשנות ה-90 התפרצה אל מסך הטלוויזיה שלנו (בארה"ב זה קרה כבר בשנות ה-80) סופת טורנדו שהעמידה בסכנה את עקרונות החיים לשמן: ההכרח בהלקאה עצמית, במבוכה ובבריחה מהזירה. בלב הפריים טיים עמדה רוזאן אחת גדולה ותקעה דגל בגאווה, בעודה יורקת דאחקות והומור מושחז כלפי כל מה שזז, כולל למטרה הגדולה שנקראת ג'ון גודמן, בעלה בסדרה.
רוזאן ומשפחתה בסדרה, שהייתה מבוססת על משפחתה מהחיים שמחוץ לאולפן, הציגו סגנון חיים שלא נראה עד אז (ואולי מאז) על המסך. מעולם לא הוצגו בטלוויזיה זוג גדולים כמו רוזאן ובעלה. מעולם לא הייתה משפחה שדיברה בשפה יומיומית משוחררת, כולל קללות וכל מיני "מחמאות" ו"חיזוקים" אחד לשני. מעולם לא הייתה משפחה כה אותנטית, מצד אחד אוהבת ונשענת אחד על השני ומצד שני על מי תמיד מוציאים ת'קריזה?!. מעולם לא היה ייצוג אמין ונאמן למשפחה ממעמד הפועלים על מאבקי הפרנסה, הקיום, גידול הילדים, לשים אוכל בשולחן ואילו מותרות והנאות יתאפשרו לבני המשפחה.
רוזאן. על מי היא מוציאה את הקריזה? (צילום: cc by AlanLight)
מעולם לא נראו שמנים נינוחים כמו רוזאן ובעלה שפלרטטו, התמזמזו ודיברו על סקס, כאילו המדריך (הלא כתוב) למראה הסקסי "התקין" לא קיים כלל וכלל. לא פלא שהסדרה הצליחה כל כך, משפחת קונר ייצגה בכבוד ובחן שכבה גדולה של אנשים בכל העולם. דווקא בסדרה שגיבוריה היו אנטי-גיבורים, היה מקום לטיפוסים שונים ומשונים, מאקצנטרים ועד מדליקים – אולי אתם זוכרים שבעונות הראשונות של הסדרה הבוס של רוזאן היה בחור אנונימי, היום אתם מכירים אותו כג'ורג' קלוני.
שמנה עם סגנון ייחודי
עם ההצלחה מגיע הכסף, ככה זה עובד בעולמנו. רוזאן, שהייתה ענייה מאוד לפני שהתפרסמה, הפכה להיות אישה אמידה מאוד. "הכסף הזה קצת שיגע אותי", אמרה רוזאן. השגעת כללה כל מיני גחמות כמו נישואים, גירושים, הריון מאוחר ועוד מלא שטויות של עשירים, בין השאר ניסתה רוזאן לשנות קצת את הגוף שהפך אותה למי שהיא. בעונות הראשונות של הסדרה רוזאן הייתה ענקית, לאט לאט היא הצטמקה והשתנתה פיזית.
היא הפכה לדיווה מסוג שהוא רק שלה. היא דפקה הופעות ב-MTV בבגדי קלאברים, עשתה קוקאין, רקדה עם הקהילה הגאה, התנסתה בניתוחים פלסטיים כשהעיקרי ביניהם הוא ניתוח להקטנת נפח הקיבה. לטענתה הניתוח לא עשה אותה פחות גרגרנית, במקום לאכול ארוחות גדולות היא פשוט מנשנשת לאורך כל היום. היחסים שלה עם אוכל ממשיכים להיות חמימים וממש לא מיוסרים, לא מזמן היא התבדחה שגיבור הבריאות שלה הוא מגלה הקקאו. היום רוזאן שוקלת באזור ה 80 פלוס והיא סבבה עם הגופה שלה. היא אפילו המציאה משחקים שלא מעורבים במאמץ פיזי מוגבר על מנת לשחק עם בן הזקונים שלה, אותו ילדה בגיל 43 בעוד סערת אהבים טיפוסית לה עם הבעל-הגרוש האחרון שלה.
רוזאן היא שמנה עם סגנון ייחודי, היא לא ביישנית, היא לא מאופקת, היא עוקצת וגם קוטלת. איפה נתקלתן במישהי המאמינה שנשים לא צריכות להרזות ולהקטין את נוכחותן הפיזית במרחב אלא דווקא להתגאות ולא לחשוש להיות נוכחות גם במשקל גופן?
בריאות לכל
רוזאן שונאת בטירוף את תעשיית הדיאטות, חושבת שזאת יזמות עסקית מנוולת שיש לה אינסוף קורבנות. במופע הסטנד אפ האחרון שלה היא אומרת שלכל כך הרבה פסיכופטים בעולם יש נשק גרעיני (היא לא מדברת רק על איראן), כך שהסוף של העולם קרוב מתמיד, אבל יש לה נחמה קטנה והיא מותה לאחר עת של מפלצת תעשיית הדיאטות. חוץ מזה, מתאים לה שבסוף העולם יהיו הרבה רזות שלא יצליחו לשרוד ורק נשים כמותה יוכלו לחיות מהמלאי הקיים ולדשדש כל הדרך לקנדה על גופות שדופות, שיוצא מהן סילקון ובוטוקס.
רוזאן, שטיפסה מלמטה, לא שכחה כמה קשה לאנשים עניים לאכול בריא ולהיות רזים – תבדקו בעצמכם, בריאות וגוף חטוב עולים יקר – והיא הפכה בשנים האחרונות להיות מעין דוברת של אמריקה העובדת, הענייה והשמנה. היא פעילה נמרצת נגד תעשיית הג'אנק פוד, שלא משאירה הרבה ברירות לילדים ומבוגרים החשופים כל חייהם לפרסומות בטלוויזיה, בביה"ס, ברחוב. בשנת 2004 היא הצטרפה למייקל מור (במאי דוקומנטרי שמבקר תאגידים וממשלות) למסע הקרנות הסרט שלו ומאז שניהם פועלים יחד לקידום ביטוח בריאות לכל בארה"ב. רוזאן מזהה נכון, שירותי בריאות טובים יחד עם עבודה ופרנסה ראויה אלה הדברים הבסיסים שמבטיחים את בריאותם ואיכות חייהם של אנשים. רוזאן הוסיפה עוד מרכיב מנצח למשוואה הזו: הומור משוחרר ובועט שלא לוקח ברצינות את החיים, ובטח שלא את הרציניים הרזים.
|
