לא רק שהעולם קיבל מנהיג מסוג אחר, גם שותפתו לדרך מוסיפה טעם נוסף. היא חטובה להפליא ובעלת גופה אתלטית ומוצקה, תוצר של פעילות ספורטיבית עקבית וארוכת שנים. עוד מילדות, בבית בו כולם שמרו על כושר, נחשפה מישל אובמה לספורט כפעילות העשרה חיובית והכרחית להתפתחות הכללית. לכבוד יום האישה הבינלאומי, קבלו את סיפורה של מישל אובמה, צאצאית העבדים שהפכה לאישה מספר אחת. החיים, מסתבר, יכולים להפתיע
שרית יצחק | סלבס (05.03.09)
לכבוד יום האישה לשנת 2009 אנחנו מתחדשות במישל אובמה, אשר הפכה להיות בשנה האחרונה לאישה הנראית והמושמעת ביותר בעולם. תודה לאל על ניסים ונפלאות. מסתבר שהחיים יכולים להפתיע, לא רק שהעולם קיבל מנהיג מסוג אחר, גם שותפתו לדרך מוסיפה טעם שלא ראינו מהאנשים (גברים ונשים וכל מי שבאמצע) שנמצאים ב"טופ". לשניהם יש יכולת מרשימה להציג מודל אנושי המסוגל לערבב רעיונות, אמונות והתנהגויות מעולמות שונים, גם כאלו שנראים מנוגדים ואפילו מהסוג שנדמה שמלחמה נצחית אמורה לרחף ביניהם.
הזהות המגדרית שלהם היא מיקס רענן המגיש גלגול חדש לקונספציית היוניסקס. שניהם חדי לשון, משכילים, נואמים בחסד, מצליחנים, אבל גם רגישים, יודעים להתלבש, ואוהבים לפטפט עם השכונה. הדבר החשוב ביותר בתמהיל הזה, הוא הסרת המחסומים בפני נשים וגברים ופתיחת המעברים לחיים מעניינים, מספקים, מגוונים ומשוחררים לכל המינים.
מישל מגלמת בגופה ובאישיותה את המצבים החברתיים השונים באמריקה. ילדה שגדלה בצד הדרומי של שיקגו, שידוע בעוני ובמנוּחְשַלוּת שלו ולצד זה בגיוון ובעושר התרבותי והמעמדי שבו. ילדה שהיא צאצאית לעבדים (כּוּלה שלושה-ארבעה דורות אחורה) שגוּדלה להיות שאפתנית ולהטיל את יהבה על לימודים על מנת לפרוץ את המחסומים השיטתיים, אבל לא יכלה לא להרגיש ריחוק וניכור יומיומי כלפי האוניברסיטה שמאחורי הבית אשר לא עשתה מאמץ להשתלב בשכונתה.
מישל אובמה. בשנה האחרונה הפכה לאישה הנראית והמושמעת ביותר בעולם (צילום: cc by dbking)
בתהליך ההתבגרות וההתפתחות הגיעה מישל למקומות בהם היוקרה והדומיננטיות הייתה לבנה ואמידה, הצליחה ללמוד את השפה והסגנון אבל לא זנחה את שפת הוריה – כנסייה, ערכי משפחה ועבודה קשה. הלימודים בתיכון למצטיינים ובאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בארה"ב (פרינסטון וייל) יכלו לסחוב לכיווני ההישגים האינדיבידואליים – כסף ומעמד, אבל הלב הכריע לחזור ולהעמיד את הישגיה הפרטיים למען טובת הכלל – העבודה עם צעירים והכשרתם לתפקידים ציבוריים או עבודתה האחרונה בבית חולים האוניברסיטאי, במיוחד למען אלו שההזדמנויות לא התקרבו למחוזותיהם.
לייפ סטייל ל כ ו ל ם
הסטייל הפיזי שלה הוא המשך ישיר לגמישות האנושית שהיא מציגה. גבוהה באופן נינוח, חטובה להפליא, לא רזונת ושברירית אלא בעלת גופה אתלטית ומוצקה. מישל מציגה גוף נשי עם ביטחון בפיזיות שלה ונוכחות מרשימה שאי אפשר להתעלם ממנה, תוצר של פעילות ספורטיבית עקבית וארוכת שנים (כמובן לצד פיתוח שרירי האינטלקט). החל מילדות היא נחשפה לספורט כפעילות העשרה חיובית והכרחית להתפתחות הכללית. בבית בו גדלה כולם עשו ספורט: אבא ואמא, האח קרייג ששיחק כדורסל באוניברסיטה והיום הוא מאמן במקצועו. מישל הקטנה התחרתה באחיה ללא שום הערכה חיצונית או עצמית נמוכה בכל סוגי הפעילות: ריצה, אגרוף, שחיה ועד מונופול. הספורט, התחרותיות וההישגיות מבית, נטעו בה אמונה שהיא יכולה. עובדה.
כמובן שגם דור ההמשך, הבנות המתוקות סאשה ומאליה, מביאות גאווה לאמא, המעודדת הכי אדוקה, הן גם רוקדות וגם משחקות כדורגל. הדפוסים הבריאים האלה תומכים בהכרה שספורט ופעילות פיזית מכל סוג עוזרים לבנות את הביטחון הן הפיזי והן המנטלי של ילדות, נערות ונשים.
גוף נשי עם ביטחון ונוכחות מרשימה תוצר של פעילות ספורטיבית ארוכת שנים (צילום: cc by Wendy Piersall)
גם לאחר שילדה, עבדה ותפקדה כהורה העיקרי (הילדות הגיעו כשברק החל את דרכו בפוליטיקה), היא מצאה נחמה מחודשת בספורט. התסכול והדרך שלה לסמן לבן זוג לקחת אחריות היה באמצעות ההתפנות לעצמה, לשעת כושר מוקדמת יומית המוקדשת רק עבורה. זה עבד! כשסיימה את התרגילים, אבא כבר הכין את הבנות עם סנדוויצ'ים לבית הספר.
עבור הרבה נשים עובדות, המודל הזה יכול להתאים לאורח חייהן התובעני ואפילו מציב בפניהן סטנדרטיים גבוהים לבקש עבורן מעצמן ומבני/בנות זוגן. מישל מספרת שבזמנו, כשהתחילה לעשות את אימוני הבוקר שלה, דקה לפני שהיום-הטירוף מתחיל וכולם משהו רוצים ממך, היה "רגע של התגלות".
יופי של העת החדשה
בשנה האחרונה, מתחרים ביניהם עיתוני ועיתונאי האופנה מי יכריז, יכתיר ואז יפיל את האובמית כדוגמנית התעשייה. כל "נכבדי" עולם האופנה הזדרזו להכתירה כמי שתרים ותרומם את הזירה, אך מה רבה הייתה אכזבתם שהיא 'מתעקשת' ללבוש בגדי מעצבים שאינם כ"כ מוכַּרים (כלומר לא זכו באישור התעשייה) ואפילו, שומו שמיים, לובשת משהו שקנתה בשכונה.
אפשר לסמוך על מישל, שלא תקום ולא תיפול בפה של נציגי עולם האופנה ותצליח גם בתחום זה לשלב ולאתגר ישן עם חדש. עיקר החידוש במישל, שגם כשהיא לובשת דולצ'ה וגאבנה או רודריגז או כל פריט שאינו נגיש למרבית הנשים, משחקת לה אישיותה ומחויבותה לחברה והיא אינה מתמקמת הרחק מאיתנו, מורמת מעם ונהנית ממנעמי הגבהים. ברחוב האמריקני וב'רחוב' שלי היא עדיין "מישהי משלנו".
אובמה בנוסף מציגה את הפלורליזם בתפיסת היופי של העת החדשה. מישל שייכת לסקלת השחוֹרוּת (Blackness) היותר כהה, גוון שבד"כ מראים לו את הדרך החוצה. הכוכבות האפריקניות-אמריקניות יהיו קרובות יותר בגוונים ובתווי הפנים לביונסה או האלי ברי. הכהוּת, באופן כללי, אכלה אותה כמעט בכל מקום.מארה"ב, מצרים, ישראל, ארגנטינה ועד הודו, כל מקום ותפיסת הכהות שלו.
בעולמנו הקשוח, סדרי העולם פועלים במודע ולא-במודע להרחיק את הכהים ממרכז הבמה לחיים בהם החוויות העיקריות הן של מבוכה ודחייה (אחת הזירות היוצאת מן הכלל פה היא הספורט). העובדה המשמחת במיוחד כאן, שמישל מציגה גם גוון שחור כהה וגם תווי פנים 'לא לבנים'. מבחינה זו, מישל יכולה להיות גאה בעצמה ובמורשתה על שהשיגה התקדמות משמעותית ביותר בפלורליזם של תפיסת היופי בעולם כולו.
מישל היא משלנו
מישל משתפת פעולה עם כל סיפורי ה"פירסט ליידי", כאילו יש באמת דבר כזה, אישה אחת שבולטת מעל כולן. כן, כאלה הם האובמ'ס. הם יודעים לשחק את המשחק, אבל בדרכם המיוחדת הם מתעקשים לעדכן אותו. את הנאום הבולט ביותר שלה מאוגוסט 2008 (בכנס המפלגה הדמוקרטית הארצית) היא חתמה בציון יום הולדת כפול, ה-88 של זכות הבחירה לנשים וה- 45 לנאום החלום של ד"ר מרטין לותר קינג.
מישל אובמה. לא האישה שמצטלמת בשביל תדמית משפחתית "נכונה" לנשיא (צילום: CNN)
קישור נפלא וקולע זה מבטא את ההבנה העמוקה שאוחזת מישל: זכויות לנשים הן זכויות לכל מי שלא קבל/ה הזדמנות והוצא/ה מחוץ למשחק. הדיבור של הזוג על סולידריות וטובת הכלל, מעדכן את הפמיניזם של בעלי העֶמְדוֹת להכיר בנחיצות הכנסת נשים (וגברים) למעגל המשחק ע"י הגדלת האפשרויות עבורן, בלימודים, בעבודה, בתפקידים ציבוריים ובשותפות תומכת עם הבןזוג או הבתזוג.
מי שחושב שברק אובמה עשה את זה רק בזכות הכישרון שלו, לא לוקח את התמיכה העצומה שקיבל ממוסדות הכח השונים ומקשת רחבה של אנשים, כשהחשובה מכל היא הראש השני שאיתו. מישל היא לא האישה שמצטלמת כדי שלנשיא תהיה תדמית משפחתית "נכונה", היא גם לא הדמות שעיתונאי-רכלני חצר אוהבים לספר שאיתה הוא חולק רכילויות על ציפיביבי. המהפכות השקטות שעושים הזוג לאט לאט יתחברו גם בהקשר היחסים בין המינים.
מישל אובמה, בהמשך למתווה קלינטון, יוצקת משהו אמיץ לדמות 'אשת-הפולטיקאי' או כל גרסה של 'אשת-האדם-החשוב', ומעמידה מודל שבו הבתזוג היא לא נושא תדמיתי שבו היא משמשת אינסטרומנט עבורו אלא פרטנרית ושותפה מלאה להצלחה של הצד השני. אולי בהמשך נגלה שבסבבים הבאים היא תהיה בפרונט והוא יהיה בצוות התמיכה. אחרי הכל, מהו פמיניזם בהגדרתו המזוקקת והאוניברסלית אם לא למוטט את הגידורים סביב המגדרים בהם יש "שולי" (שוליה אם תרצו) ו"חשוב". אמן.
|
