לא ייאמן, עשית את זה, גילית שני פסים בבדיקה הביתית או תוצאה חיובית בבדיקת הדם? אז עכשיו זה רשמי – את בהריון. אחרי ההתרגשות הראשונית מגיעות השאלות: מה צריך לבדוק? ואיך מוודאים שהכל בסדר עם העובר? כתבה ראשונה בסדרה
שיר שמולביץ
בשעה טובה! גילית שני פסים בבדיקה הביתית או תוצאה חיובית בבדיקת הדם? עכשיו זה רשמי – את בהריון! אחרי ההתרגשות הראשונית, מגיעות השאלות: מה עושים עכשיו? מה צריך לבדוק? איך מוודאים שהכול בסדר עם העובר?
בכתבה זו נסקור את כל הבדיקות שצריך (ואת אלה שהלוואי שלא תצטרכי) לעבור במהלך ההיריון, ננסה לעשות לך קצת סדר בבלגן, כי – הכי חשוב שתהיי רגועה.
לפני ההריון
• בדיקות גנטיות - לקבוצות סיכון – טיי זקס, X שביר, סיסטיק פיברוזיס, תלסמיה ועוד – לפי המוצא וההיסטוריה המשפחתית. אם את ובן זוגך לא ביצעתם את הבדיקות לפני ההיריון, ניתן וחשוב לבצע אותן בשבועות הראשונים להיריון. אם ברשותך ביטוח משלים של אחת מקופות החולים - הבדיקות מבוצעות בהשתתפות חלקית של הקופה.
• נטילת חומצה פולית – אמנם זו לא בדיקה, אבל חשוב ליטול את החומצה הפולית עוד לפני ההיריון ועד לשבוע 9 לערך. החומצה הפולית דרושה להתפתחות תקינה של העובר ושל תאי הדם האדומים שלו בפרט.
שבוע 7-6 להריון – זיהוי דופק
את ההיריון גילית, כנראה, בשבוע 5-4, והצעד הבא הוא בדיקת אולטרסאונד לבדיקת גיל ההיריון, לזיהוי מספר העוברים ברחם ולזיהוי דופק. הבדיקה מתבצעת אצל הרופא שלך, במידה שיש לו מכשיר אולטרסאונד בחדר, או במכון האולטרסאונד (דרושה הפניה מהרופא). יש דופק? בשעה טובה! את כבר יכולה להיות הרבה יותר רגועה...
הכי חשוב שתהיי רגועה (צילום: גניו לובן cc-by)
שבוע 8-6 להריון – בדיקות דם
כבר כשתהיי אצל הרופא על מנת לזהות דופק עוברי, הוא ייתן לך את הטפסים לביצוע בדיקות הדם הבאות: ספירת דם, סוג דם, סוכר בדם בצום, בדיקת שתן כללית ותרבית שתן. בדיקות אלה דרושות על מנת לוודא שבריאותך הכללית תקינה ולקבל עלייך מידע חשוב להמשך ההיריון כמו סוג הדם, למשל. הבדיקות מתבצעות במרפאת האם ללא תשלום. כדאי שבשלב זה כבר תדעי איזה רופא ילווה אותך בכל שלבי ההיריון.
שבוע 14-10 להריון – שקיפות עורפית
בדיקת אולטרסאונד וגינלית (בדרך כלל, אלא אם הרופא מצליח כבר לראות דרך הבטן – מצב המתרחש לרוב בהיריון השני והלאה), שמטרתה הינה אבחון מוקדם של תסמונת דאון. בבדיקה מודדים את כמות הנוזל הממוקם בעורפו של העובר ולעתים גם מוודאים זיהוי של עצם האף כדי לשלול את קיומה של התסמונת.
ניתן להוסיף לבדיקה גם בדיקת דם שיחד עם בדיקת האולטרסאונד נותנת שקלול מדויק יותר של הסיכון. הבדיקה מתבצעת במכונים פרטיים, בהשתתפות חלקית של הקופה (לבעלות ביטוח משלים). רצוי לבצע את הבדיקה בשבועות 13-12. במידה שנמצא חשד לתסמונת דאון – יומלץ לך לעבור בדיקת סיסי שליה – בדיקה מדויקת יותר לאיתור פגמים כרומוזומליים.
שבוע 16-14 – סקירת מערכות מוקדמת
אמנם, כבר בבדיקת השקיפות העורפית יכולת לראות איש/ה קטנ/ה שמתפתח/ת לך ברחם, אולם הסקירה המוקדמת היא חוויה שאי אפשר לתאר. בסקירה כבר יכולים לדעת בבטחה אם זהו איש או אישה קטנים, ולפעמים אפילו לדעת את האף של מי הם קיבלו. הסקירה היא בדיקת אולטרסאונד בטנית, בדרך כלל, שמטרתה לוודא שכל המערכות של העובר פועלות בצורה תקינה ושכל האיברים נראים ועובדים כמו שצריך. לרוב, חלקים מסקירה זו מתבצעים בשיטת התלת ממד, מה שהופך את החוויה לנפלאה כל כך, כי אי אפשר להאמין שכבר בשבוע כל כך מוקדם יש לעובר פשוט את הכול – רק בקטן. במידה שיימצא, חלילה, דבר מה שיעורר את חששו של הרופא – יומלץ, בד"כ, מעקב ולעתים רחוקות יותר גם דיקור מי שפיר, כדי לוודא שהכול בסדר.
שבוע 18-16 – תבחין משולש (חלבון עוברי)
בדיקת דם שהינה בדיקת סקר ביוכימי לאיתור מומים העלולים, חלילה, להתפתח בתעלה העצבית של העובר, ולאומדן הסיכון המשוקלל לתסמונת דאון (טריזומיה 21) ופגם כרומוזומלי נוסף – טריזומיה 18. החלבון העוברי (A.F.P) נוצר בכבד העובר, עובר בכמות מזערית למי השפיר ודרך השליה מגיע לדם האם. רמות גבוהות של חלבון עוברי בדם האישה, ביחס לשבוע ההיריון בו היא נמצאת, עלולות להצביע על כך שחלה הפרעה בסגירת התעלה העצבית של העובר ומשמעו של הדבר הוא שלתינוק יהיה מום פתוח בתעלה, שיפגע מאוד בתפקודו.
במידה שנמצאו בבדיקה ערכים גבוהים של חלבון עוברי, ייקבע בדרך כלל המשך בירור שיכלול אולטרסאונד של התעלה העצבית של העובר, ייעוץ גנטי להבהרת משמעות התוצאות ולעתים גם המלצה לביצוע דיקור מי שפיר על מנת לשלול קיומו של מום פתוח.
בעבר ביצעו רק את בדיקת החלבון העוברי, ולכן עד היום הבדיקה נקראת כך, למרות שבודקים בה רמות של הורמונים נוספים שיכולים לסייע לאתר תסמונת דאון אצל העובר.
עם התפתחות הרפואה נמצאה נוסחה המשקללת את רמת החלבון עוברי (A.F.P), רמת הורמון ה-HCG (בטא) המופרש מהשליה ורמת הורמון ה-ESRTIOL המופרש מהשחלה עם גיל האישה, המשפיע גם הוא על הסיכון ללידת ילד עם תסמונת, ומחשבת את הסיכון ללדת ילד עם תסמונת דאון. במידה שסיכון גבוה יחסית, (כששקלול רמות ההורמונים עם גילך נותן תוצאה גבוהה יותר מהסיכון ללדת ילד עם תסמונת על פי הגיל בלבד) – יומלץ, ברוב המקרים, לעבור דיקור מי שפיר.
את הבדיקה מבצעים במרפאת הנשים והיא כרוכה בתשלום סמלי של 42 שקל. ניתן לשדרג את הבדיקה לתבחין מרובע, שהיא אותה בדיקה בתוספת בדיקת רמת חלבון האינהיבין, המעלה את הסיכוי לאתר עובר הלוקה בתסמונת דאון. בדיקה זו אינה נכללת בסל הבריאות וכרוכה בתשלום .
את תוצאות הבדיקה מקבלים בדואר, כעבור שבועיים עד חודש. אם, חלילה, משהו לא בסדר – אחות המרפאה תיצור איתך קשר.
חשוב לציין – את הבדיקה ניתן אמנם לבצע בין השבועות 18-16, אך רצוי לעשותה בשבוע ה-17.
וגם – תוצאות הבדיקה הן סטטיסטיות בלבד ולא מחויבות המציאות.
זהו, עברת כמעט מחצית מההריון, ועמדת בגבורה בכל הבדיקות. הבטן כבר הולכת לפנייך, כבר אי אפשר (וגם כבר לא רוצים, בדרך כלל) להסתיר, ומה שנשאר זה "רק" עוד כ-5 חודשים עם כמה בדיקות חשובות, לידה, שהלוואי שתהיה קלה ומעצימה, ו..הנה, את אמא (חמסה-חמסה-טפו-טפו)!
על כל הבדיקות שתצטרכי לעשות במחצית השנייה של ההיריון – בכתבה הבאה.
|
